הקדמה

ישנם הסברים שונים המתייחסים להיווצרותן של פתולוגיות או מצבים קיומיים שונים המאפיינים את חיינו. חלקן מגיע ממגוון זרמיה של הפסיכולוגיה, חלקן מפילוסופיות, אחרות מתיאוריות הרפואה האלטרנטיבית לסוגיהן, מתיאוריות ביולוגיות מדעיות וכן אלאה.
לא ניתן להגיד שישנה השקפה אחת שהיא הנכונה ושהיא מקיפה את כול ההיבטים המשפיעים על חייו של האדם. מורכבות החיים אינה מאפשרת ידיעה מוחלטת לגבי האדם שמולנו או לגבי הגורמים השונים האחראיים על היווצרותו של מצב מסוים. סביר להניח, שהתייחסויות אלו משלימות תמונה גדולה יותר, שלכולן מידה מסוימת של השפעה ושבכולן מידה מסוימת של אמת.
כמו כן, לא ניתן להכליל את כול הגישות הקיימות לאחת המקיפה את כולן. כל גישה מייצגת נקודת מבט ספציפית ומתמקדת בהיבטים מסוימים המאפיינים את השקפת עולמה. מכיוון שכך, לעיתים גישה אחת תזניח היבטים מסוימים או שתסתור התייחסות של אחרת. עם זאת, למרות הסתירה שבכך, עדיין ישנה חשיבות לביסוס הטיפול על גבי יסודות תיאורטיים, מכיוון שהדבר מאפשר את הגדרת הכלים הטיפוליים, מהלך הטיפול ומטרותיו.

בהמשך הציג את נקודת המבט המאפיינת את הרציונאל העומד בבסיסו של הטיפול אותו אני נותן. רציונאל זה מורכב ממספר תיאוריות הלקוחות מזרמים שונים של הפסיכולוגיה, הפילוסופיה והרפואה הלא קונבנציונאלית. אלו, מהווים את עמודי הטווח לטיפול, כפי שאני מזהה אותו היום.

היווצרות הפתולוגיה הנפשית

מצבנו הקיומי, הינו היפותזה סובייקטיבית היכולה לכלול הבנה ופרוש שגויים של החיים, שמעצם תפיסתנו אותם, נובעות כול בעיותינו. אישיותנו, הינה תולדה של התנסויות העבר, מתח ההווה והחרדה מהעתיד. מילדות ועד לבגרות, דרך שלבי ההתפתחות השונים, אנו מגבשים תבניות קבועות ומיצרים עמדות, אמונות, ומחשבות, המביאים לביטוי את השקפת עולמנו הכללית, את עולמנו הרגשי ואת יחסינו כלפי החיים.
במידה ותבניות אלו הופכות לנוקשות מידי או לחסרות גבול, הן יכולות ליצור רגשות שליליים ודפוסי התנהגות הגורמים לקשיים שונים בחיינו. ההימנעות מההתמודדות עם חוויות חיים אלו או התכחשות להם, בין אם הם אישיים או משותפים לחוויה האנושית, מבטאת בהתכחשות לחוויותינו הפנימיות. כך, אלו לא מקבלות ייצוג במודעות הערה ונוצרים פערים בין מודעותנו לבין התנסויותינו האישיות. כלומר, נוצר ריחוק מהעצמי האמיתי והאוטנטי.
הדבר יכול לבוא לביטוי באופנים שונים. לדוגמא, בחוסר יכולת לאבד שליטה, או לחלופין בתחושה שאין שליטה על החיים, באי יכולת להיות ספונטאני ולזרום עם חדוות החיים, בתחושות של ריקנות ופספוס, בתחושות שהחיים עוברים לנגד עינינו ואנו לא שותפים להם, בתחושות של חוסר משמעות ובתחושות נוספות אחרות. כל אלו, משפיעים על מהלך חיינו ומהווים לנו למכשול לקראת הגשמה ומימוש עצמי.
במילים אחרות, ניתן להגיד שנחסמת הזרימה האנרגטית הטבעית עימה הגענו לעולם. כשהזרימה האנרגטית חסומה וישנם דפוסי מחשבה מעוותים ותחימה של זרם הרגשות הבריא, ישנה התנהגות נוירוטית וקיפאון של האישיות הספונטנית לשעבר, בתבניות נוקשות בהווה המופנות כלפי העתיד המיידי והרחוק.
חשוב להבין, שהדבר אינו אפשרי להימנע לחלוטין ממתחי החיים, זו התוצאה של מפגשינו עם הקיום. מתח זה נמצא בין אם מתבטא בצורתו הבריאה, כאותו הכוח אשר דוחף אותנו קדימה לקראת עשייה והתפתחות, או בצורתו הפתולוגית והנוירוטית, שהיא ניסיון הבריחה מרמתו הבריאה. בין אם כך או כך, במידה ומדי פעם לא נשחרר אותו, טבעו להצטבר ולבוא לביטוי ברמה זו או אחרת, גם במישור הגופני.

התבטאות הפתולוגיה בגוף הפיזי

התבניות המנטאליות והרגשיות, הינן אבני היסוד לבניית טונוס ומבנה השרירים והגידים. כאשר ישנו גירוי חיצוני או פנימי, ישנה התעוררות של תבניות המחשבה ועלייה בסף הרגשות הנחווים. ברמה הפיסיולוגית, נוצרים כיווצים איזומטריים (סטאטיים) וכך נוצר טונוס שריר בעל מתח רגשי. מתח זה, מעורר את תבניות המחשבה והרגשות הנלווים אליהם ואלו בתורם, מגבירים את מתח השריר שוב ונוצר מעגל של משוב שלילי. לאורך זמן, אזור מסוים מתחזק וכפיצוי, אזור אחר נחלש ונוצרת תבנית גופנית רגשית קשיחה.
תבנית גופנית זו משקפת את תפיסת העולם והמצב הקיומי של האדם ולמעשה, ניתן להגיד כי מבנה הגוף תואם את אישיותנו ולובש צורה בהתאם להתנהלות הרגשית והמנטאלית שלנו בחיים. כמובן, שבאופן יחסי הדבר ישתקף גם בחוסר הרמוניה ברמתו הפיזיולוגית של האדם ובנוסף לביטוי הנפשי, נראה מגוון של פתולוגיות ומצבים רפואיים הנעים על קשת רחבה של ביטויי חולי גופניים.

המטרות הטיפוליות

במידה ואנו רוצים ליצור שינוי ולשבור מעגל זה, ישנו צורך להתייחס לכל מישור בחייו של האדם. מצד אחד, ישנו צורך בשחרור אותם תבניות פיזיות, בהנחה שמכיוון שאי זרימת הרגשות וקיבעון המחשבות יצרו אותם, כאשר יפתחו, המחשבה תשקוט והרגשות ישובו לזרום מחדש. מצד שני, ישנו צורך בהמשגתה של החוויה הטיפולית, כשההנחה היא שכול עוד לא קיים ייצוג מילולי לחוויות, הרגשות או המחשבות העולים בטיפול, לא מתרחשת התנסות מודעת ואלו, כאילו אינם קיימים.
זיהוי החסימות בגוף ופתיחה מחדש של הזרימה האנרגטית, יחד עם המשגת החוויה והתמודדות עם התכנים השונים, נותנים את הכוח והמרץ להתמודד עם קשיי היום יום. הם מביאים לאיזון והרמוניה, להתחזקות יכולת ההבראה הטבעית ובכוחם ליצור שינוי משמעותי ולהביא לאיכות חיים טובה יותר.

ומהבחינה הפרקטית...

הטיפול הינו אינטגרציה של מגוון השיטות שלמדתי. הוא מתבצע על גבי מזרון בלבוש מלא ואורכו כשעה. ברמה הגופנית, הוא כולל מתיחות, הנעות והברשות, שימוש בטכניקות נשימה, איזונים אנרגטיים, הנחות ידיים עדינות ונקודות לחיצה עמוקות. כל זאת, בכדי לשחרר את החסימות, לחדש את הזרימה האנרגטית ולהחזיר את ההרמוניה הטבעית.

ברמה הרגשית, הדבר אותו יעורר הטיפול בכאן ועכשיו, יהיה הדבר שיבחן ואליו תופנה ההתמקדות. ברמה המנטאלית, הוא יכול לכלול שיחה במידה והצורך לכך יעלה. צורך זה, נוצר מתוך הקשר הדברים והוא אינו הכרח, הוא אפשרות. לבסוף, הרמה הרוחנית תבוא לביטוי במשמעות אשר תינתן לטיפול.
ישנה חשיבות לזכור שבכדי לפתור בעיה או מצב, אם ברמה הפיזית, הרגשית, המנטאלית או המשמעותית, יש צורך להתמודד ולגעת באותם מקומות כואבים שאיננו רוצים לראות ולהרגיש. מכיוון שכך, הטיפול יהיה אינטנסיבי בחלקו, לפעמים מפנק ונעים, לפעמים נוגע בכאב ולפעמים.....כלום, בדיוק כמו בחיים.

למה זה טוב?

בבסיסו של הטיפול עומדת השקפת העולם ההוליסטית. מנקודת מבט זו, ישנה שייכות בין כל הדברים, האדם הינו סכום כל חלקיו. מכיוון שכך, הטיפול יכול לכלול כל מטרה אותה מגדיר האדם, כשמטרות אלו יכולות לנוע על גבי מגוון רחב של בעיות, מכאובים ומצבים קיומיים אותם הוא חווה אל מול החיים.
מעבר לכך אין בכוונתי לפרט יותר, במידה ואעשה זאת, במידה ואציב גבולות המגדירים את תפיסתי לגבי יעילותו של הטיפול, אסתור את מטרתי. אתנה את הקורא להשקפת עולמי ואמנע ממנו לחשוף את השפעתו האמיתית של הטיפול עליו. יהיה הלז שבוי ומסומא מדעותיי, כי הרי אני אמור להיות בעל הניסיון והמומחה. מבחינתי כשיהיה קשוב לדעותיי ולא לעצמו, ישנו הסיכוי שיחמיץ את הדבר האמיתי המתרחש.
במידה ומטרת הטיפול תתהווה על ידי המשגתו האישית של האדם את החוויה הטיפולית, יגלה זה את עצמו מעבר לגבולות המוגדרים ליעילות הטיפול, אותם אני מציב לפניו. יש לי אמון שלם בזה הנמצא מולי. יש לי אמון במומחיותו שלו להכיר את עצמו. מבחינתי, הוא המומחה הגדול ביותר לחוויותיו, הרי הוא זה החווה אותם.
כך, שמטרתי תהיה להישאר פתוח לכל אפשרות שתבוא ובאותו האופן, הייתי רוצה להזמין כל אחד ואחת לקרוא תיגר על אותו סטריאוטיפ הטיפול, על אותה הנחה לגבי הדבר שאמור להתרחש. הייתי רוצה להזמין כל אחד ואחת לגלות את המשמעות האישית כל כך, של מהו הטיפול בשבילם.

לבסוף

חשוב לציין כי הטיפול אינו בא להחליף את הרפואה המערבית או את הפסיכולוגיה, אלא לחזק ולעזור בתהליך הריפוי במקביל להם או במקרים בהם אין הם נותנים מענה.
כמו כן, חשוב לציין, כי הטיפול מתאים גם לאלו שפורחים ונמצאים בפסגה, באותה מידה שהוא מתאים לאלו אשר זקוקים לעזרה. זו הזדמנות לעבודה פנימית והתפתחות אישית ומכיוון שלכולנו יש על מה לעבוד, כל זמן הוא זמן טוב לכך.